תפריט נגישות

סמ"ר דניאל פומרנץ ז"ל

דניאל פומרנץ
בן 21 בנפלו
בן ורדה ואבי
נולד ביבנה
בכ"ז באלול תשנ"ג, 13/9/1993
התגורר בכפר אז"ר
התגייס ב-11.3.2013
שרת בחטיבת גולני
נפל בקרב
בכ"ב בתמוז תשע"ד, 20/7/2014
במבצע "צוק איתן"
מקום נפילה: רצועת עזה
באזור רצועת עזה
הותיר: הורים ושלושה אחים- אלעד, ליאור ונמרוד

קורות חיים

בן ורדה ואבי, נולד ביום כ"ז באלול תשנ"ג (13.9.1993) ביבנה. בן רביעי להוריו, אח צעיר לאלעד, ליאור ונמרוד.

"שְׁנֵי עֵצִים וְחֶלְקַת קֶבֶר/ זֶה מָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵהַיֶּלֶד שֶׁלִּי/ בַּצַּד יֵשׁ גַּם אֶת דֶּגֶל הַלְּאֹום/ בֵּית הַכְּנֶסֶת/ חֻולְצוֹת מֵהַפְּלֻגָּה/ נֵרוֹת נְשָׁמָה וְשֻׁלְחָן וְכִיסֵּא/ אֲבָל בַּסּוֹף/ מָה שֶׁייִּשָּׁאֵר זֶה שְׁנֵי עֵצִים וְחֶלְקַת קֶבֶר". ... כתב הראל אברהמי.



דניאל, העביר את שנות חייו הראשונות בשכונה הצבאית שביבנה ובהמשך עבר למושב העובדים כפר אז"ר, אשר סבתו וסבו - אסתר ופנחס נימצוביץ - היו בין מקימיו.

תמונות חייו של דניאל מורכבות מפאזל , שחלקיו מתחילים להתחבר, מיום בו מלאו לו שלוש שנים בו כתבה עליו טיבה הגננת:

"כל הזמן מוקף עדת מעריצות וחברים, לומד מהר את כללי המשחק, תמיד במרכז העניינים. איננו מחכה שישרתו אותו - הכול עושה לבד. מגיע בדיוק לאן שהוא רוצה - לא סומך על אף אחד. חביב, חייכן, יודע לוותר, שמח, נוח ונינוח, אך כשמישהו "מתחיל" איתו, הוא יודע גם להפעיל כוח."

בבית הספר היסודי "אפעל" בו למד כתבו חבריו:

"ילד מצחיק ומלא שמחת חיים, שתמיד מצליח, ונמצא במרכז העניינים". " דניאל הוא חבר טוב, ספורטאי מצטיין וכיף לשחק איתו. אוהב לצחוק ולהצחיק ומעולה בבניית מגדלים מקלפים"

בסיום בית הספר היסודי בחר דניאל ללמוד בבי"ס תום בגבעתיים, בית ספר המיועד ללקויי למידה, כשהוא התלמיד היחיד מכל שכבת בני גילו שהיה לו את האומץ לשחות נגד הזרם, ולא ללכת יחד עם כולם לבית ספר "בליך", על אף שיכול היה להתקבל אליו. לאורך כל שנות נערותו היה חניך פעיל בתנועת הצופים והיה אחראי על המורל בשבט "אפעל".

לקראת כיתה י"א ביקש בכל זאת דניאל לעבור ל"בליך", בו למדו רוב חבריו, אך בקשתו לא נבעה מכך, אלא בעיקר, כיוון שסבור היה שבבית הספר בו הוא לומד לא עושים די, ללמד את נושא השואה.

דניאל האמין שהשואה היא פרק משמעותי וחשוב בקיומנו כעם וכי זהו נדבך הכרחי בהתפתחותו של כל נער ישראלי ויהודי. הוא עבר ל"בליך" אותו זכה לסיים עם תעודת הצטיינות בלימודים וכמובן שגם יצא למסע לפולין.

בין חפציו שהיו באחד מהמחסנים שבחצר, נמצא דף אותו כתב במהלך המסע:

"אני לא מאמין שזכיתי לצאת למסע לפולין ולדרוך שם על האדמה. כן אמא צעדתי עליה, כמו שכתבת לכל השכבה, זקוף ומלא גאווה. אני חושב שאולי היום אני כן מבין קצת, את גודל הזוועה. ואני בטח מבין את המשמעות שיש לנו צבא ומדינה. אבל באמת הניצחון האמיתי שלי באופן אישי, יהיה כשאתגייס לצבא ואתרום את חלקי."

סמוך לגיוסו קיבל דניאל הודעה שמועד גיוסו ושיבוצו שונו וכי הוא מיועד לחיל השיריון, דבר שהוא לא רצה. כדי לשנות את רוע הגזירה הוא גרם לאימו, שהייתה בעבר ראש מחלקת נפגעים בצה"ל, לחרוג ממנהגה לראשונה בחייה, ולהתערב, " לעשות לו פרוטקציה", כדי להעביר אותו לשירות בחיל הרגלים, כ"דור המשך" לאימו ששרתה בעבר בגולני.

בסופו של דבר דניאל גויס ב- 11.3.2013, שובץ לגדוד 13 של גולני, ולא היה מאושר ממנו. למשפט "הכול אפשרי" שליווה אותו לאורך חייו, התווסף עם גיוסו המשפט, "הכול דבש". דניאל הפך מהר מאד להיות "גולנצ'יק" שרוף, מורעל וגאה.

בחודש יוני 2014 התגבר ירי הרקטות מרצועת עזה לעבר שטח ישראל, ירי שהחל כתגובה ל"מבצע שובו אחים" של צה"ל, לאחר חטיפת שלושת הנערים. בעקבות כך יצאה ישראל למבצע "צוק איתן" נגד החמאס באזור עזה. המבצע החל ב- 8.7.2014 בהפצצות מהאוויר וכעבור 9 ימים החלה הכניסה הקרקעית לתוך עזה לרבות כניסתה של חטיבת גולני וגדוד 13 בתוכה.

דניאל נפל במבצע "צוק איתן", ביום כ"ב בתמוז תשע"ד (20 יולי 2014) , במהלך הקרב הקשה של חטיבת גולני בשוג'אעייה שבעזה, במה שמכונה אירוע הנגמ"ש, כאשר הנגמ"ש בו היה נפגע פגיעה ישירה מטיל אויב . יחד איתו נפל המ"כ הנוסף של מחלקת ה- 5 במסייעת של גדוד 13, סמל ראשון אורן שמחה נח ואיתם עוד חמישה לוחמים מהמסייעת: סמל ראשון אורון שאול, סמל ראשון שחר תעשה, סמל בן וענונו, סמל מקס דונלד שטיינברג וסמל שון מונדשיין.

חבריו מהשכונה מהצופים ומהתיכון כתבו עליו בין היתר:

"אני לוקח מדניאל כנות, חוזק, אמביציה ואופטימיות שלא נגמרת ואת היכולת להפוך את כולם לחברים שלו".

"כל מעשה בחייו נעשה בלי רצון לקבל תמורה. תמיד מתנדב לעשות בשביל כולם, מכל הלב באהבה אין סופית ועם חיוך רחב ונפלא".

"דניאל לימד אותנו חברות מהי, לא להתייאש, כי הכול אפשרי. להאמין בעצמנו, להבין שאין דבר העומד בפני הרצון. להיות שמחים בחלקינו ולחייך".

ספד לו שלמה סער חברו למסלול בגולני:

"אני וכל המחלקה שלנו, יכולים להעיד איך נגעת בכל אחד ואחד, ואיך כולם הושפעו מהקסם שלך. היה בך משהו שאני לא יודע להסביר, שבכל מקום בו היית הצלחת לגרום לכולם להתאהב בך. הצלחת לשים את עצמך בצד ורק לעזור לכלל החברים. השקעת הכול בשביל כולם. לא פחדת מכלום ולמרות הפציעות שלך, אף פעם לא ויתרת. לא הכרת את המילה "ויתור".

ספד לו המג"ד סא"ל ארז אלקבץ:

"ילד קופצני שאוהב את החיים, גולנצ'יק אמיץ של גדוד גדעון, מפקד כיתה שאחריו צעדו בביטחון מלא לכל משימה. חבר אמיתי שכל אחד היה רוצה לצידו. אישיות מיוחדת, תמיד היה מרכז העניינים. משלב "שטותניקיות" עם רצינות ואחריות. תמיד ראשון, תמיד מחייך, גם ברגעים הכי קשים. דרש מהחיילים ומעצמו נורמות מאד גבוהות, לצד זה היה לו חשוב לטפל בחיילים שלו, הוא מאד דאג להם. דניאל באמת אהב את החיילים שלו וגם לא התבייש להגיד את זה.

אני סוחב איתי צילום של דף ממחברת שלך. במחברת אתה רושם לעצמך שאלות ועונה עליהן, מברר לעצמך, איך אתה רוצה להיות בתור מפקד. על השאלה כמה אתה מוכן לתת מעצמך השבת: 'לחיילים שלי אתן הכול'.

ביום שישי, יום לפני הכניסה ללחימה נפצעת ורציתי לפנות אותך לרופא. אתה לא הסכמת ואמרת שאין מצב שהחיילים שלך נכנסים בלעדיך,

בדקות האחרונות לחייך, לצד הפחדים, היית שמח, שרת, צחקת עם החברה, ... ככה דניאל אני זוכר אותך".

עוד כתבו על דניאל:

"כולם מיוחדים, כולם יפים, כולם מצחיקים – אבל אתה יותר"

"דניאל הוא הילד הכי חי, שמת"

דניאל ידע שימיו ספורים ושעותיו קצובות, הוא הישיר מבטו אל המוות וכתב למשפחתו לפני שנכנס לעזה:

"למשפחה האהובה שלי, בחיים לא חשבתי שאני אכתוב דבר כזה. לא יודע מה כותבים, כי הכול כבר אמרתי בפלאפון, מה יש לי להוסיף? אבל אולי זה משהו בשבילי, לתת לכם להיאחז בו.

חשוב שתדעו שאני שמח שנולדתי למשפחה הזו ואני שמח שהתגייסתי לגולני ועשיתי הכול הכי טוב שלי.

אם אתם קוראים את זה , סימן שאני סיימתי את הקריירה שלי, אבל לפחות לחמתי בכבוד ואני שמח, תהיו בטוחים שאני שמח. חשוב שתדעו את זה.

ולנמרוד ליאור ואלעד האחים המושלמים שלי. אין שמח ממני, שיש לי אחים כאלה. ולשני ההורים המדהימים שלי שהביאוני עד הלום אין כמוכם. לא חסר לי כלום אף פעם. הייתי עטוף בחום ואהבה. למרות כל "הפצלות" וכל "החרטות" האלה !!!

אני אוהב אותכם המשפחה שלי.

יש לי בקשה אחת. אני רוצה שינציחו אותי בדרך מיוחדת. הדבר שאני הכי אוהב, חוץ ממכם כמובן, שתעשו כל שנה מסיבה בחוף הצוק הדרומי, שכולם יבואו ויחגגו. תהייה מסיבה שכולם יחגגו, גם אתם!!

בקיצור אחרי כל ה"חרטות" אוהב אתכם, אין כמוכם ואני פשוט שמח, לא משנה מה קרה!!! אוהב המון, המון. דניאל פומרנץ הילד הקטן שלכם!

בעזרת ה' נחזור בשלום ותגידו לחיילים שלי שאני אוהב אותם!!!

אוהב אתכם משפחתי האהובה."

דניאל נולד ב- 13 ספטמבר 1993, גויס במרס 13, שובץ בגדוד 13, נפל ביום ה- 13 של מבצע "צוק איתן" בלילה מר בו נפלו 13 לוחמים מחטיבת גולני.

סמל דניאל פומרנץ נפל בקרב בשוג'עאייה, במבצע "צוק איתן ביום כ"ב בתמוז תשע"ד (20.4.2014) בן עשרים ואחד בנופלו הובא למנוחות בכפר אז"ר - נחלת אבותיו – והוא קבור שם בקבר יחיד. הותיר אחריו הורים ושלושה אחים.

לאחר מותו הועלה דניאל לדרגת סמל-ראשון.

חלקת הקבר שלו מכונה "הזולה של דניאל". סביב קיברו ספסלים ומאחור שני ברושים עתיקים שנטועים במקום עוד מימי הקמת המושב. כמעט מידי יום פוקדים את הזולה מבקרים, בין שהכירו את דניאל ובין שלא וקיברו הפך למקום לעלייה לרגל.

דָּנִיאֵל,

אַתָּה לֹא הָיִיתָ כָּמוֹנוּ בְּנֵי הָאָדָם/ אֶת שְׁעָרֶיךָ סָגַרְתָּ בִּפְנֵי כָּל רֹעַ/ לֹא יָדַעְתָּ שִׂנְאַת חיִנָּם/ מִסּוּגְךָ נְדִירִים/ אִם קַיָּימִים בִּכְלָל/ תָּמִיד יָדַעְתִּי זֹאת/ יָדְעוּ כֻּלָּם/ . לֹא הָיִיתָ כָּמוֹנוּ בְּנֵי הָאָדָם - הָיִיתָ מַלְאָךְ בָּשָׂר וָדָם.

בְּדָם וּדְיוֹ חָתַמְתִּי אֶת זִכְרְךָ עַל בְּשָׂרִי/,שֶׁתָּמִיד תִּהְיֶה אִתִּי ,תַּזְכִּיר לִי שֶׁהַכֹּול אֶפְשָׁריִ/ דָּנִיאֵל הָיִיתָ יְפֵיפֶה/ דֶּשֶׁן לְשִׂמְחָה /מֵעוֹרֵר השְׁרָאָה/ וְעַל הַזְּכוּת לִהְיוֹת אִתְּךָ בִּכְפִיפָה/ אֲנִי אָסִיר תּוֹדָה/.

ּכל מַחְשְׁבוֹתַיי אֵלֶּה עָלַיִךְ/ חָבַל שֶׁרַק רָמַזְתִּי לְעִתִּים/ מֵעַתָּה אוֹמֵר יוֹתֵר בְּפָנִים/ אָז תֵּדַע שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ אֲחִי/ לֹא אֶשְׁכָּחֲךָ לְעוֹלָם/. אַתָּה לֹא כָּמוֹנִי בֶּן אָדָם - אַתָּה מַלְאָךְ בָּשָׂר וָדָם . כתב יונתן בן הרוש

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה