קורות חיים
משה, בן שושנה (סופיקה) ויוסף, נולד ביום ח' בחשון תשי"ד (16.10.1953) בתל אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי על שם דוד רמז בבני-ברק ואחרי כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון "הגימנסיה הריאלית" ברמת-גן. הוא היה תלמיד מהיר תפיסה וחרוץ, שקדן ומתמיד, ואהוב על מוריו ועל חבריו.
הוא היה חובב צילום ואת זמנו הפנוי הקדיש לבניית דאונים ודגמי מטוסים. כן היה לו אוסף גדול ומגוון של בולים. משה שפע שובבות, שמחת-חיים ורוח עליצות. הוא אהב את ביתו ואת בני משפחתו והיה בן נאמן ומסור להוריו. מכספו, שהשתכר בעבודתו כראש לקבוצת מודדים, היה קונה להם מתנות בימי חג.
משה היה אדיב ומנומס, חבר טוב בעת צרה, שידע לעודד את ידידיו ולנחמם. הוא אהב לטייל בארץ והרבה להשתתף בצעדות. משה גויס לצה"ל במחצית ינואר 1972. הוא התנדב לקורס-טיס, אך כעבור זמן קצר הוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות, השתלם בקורס למקצועות טנק "סנטוריון" וסיים כחניך מצטיין וכן השלים קורס למפקדי טנקים וקורס לקציני אג"ם.
משה גמר את הקורס לקציני שריון בפרוס מלחמת יום הכיפורים. שעות מעטות לפני תחילת הקרבות נשלח עם חבריו לחזית סיני. בשלושת הימים הראשונים למלחמה השתתף בקרבות הבלימה, לאחר מכן נשלח עם חלק מחבריו לרמת הגולן להלחם בסורים.
משה היה קצין טוב, אחראי ומסור לתפקידו. הוא שימש דוגמה לחבריו במזגו הטוב ובצייתנותו. כבן טוב ומתחשב, השתדל שלא להדאיג את הוריו והקפיד לכתוב הביתה ככל שיכול, כדי להרגיעם.
ביום כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973), ביום הולדתו העשרים, בקרב השריון שהתחולל ליד כפר אל-אדס באזור תל-ענטר שברמת הגולן, נפגע הטנק שלו מטיל סאגר ומשה נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין בקרית-שאול.
השאיר אחריו אב, אם ואח.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב חברו, שסיים עמו הקורס ולחם שכם אחד אתו בסיני: "משה ידע לקבל הכל בהבנה ובשקט. משה דאג לפקודיו, היה מסור להם והרגיע אותם בשעות הקשות ביותר. משה לא איבד את עשתונותיו כשכדורים ופגזים שרקו מסביבו ונטע תחושת ביטחון סביבו. כל שהוטל עליו ביצע בדבקות ובנכונות בלתי רגילה".
הוריו הקימו לזכרו חדר-הנצחה בביתם.