תפריט נגישות

סמ"ר אהרן אהר'לה הרשמן ז"ל

אהרן הרשמן
בן 20 בנפלו
בן בתיה ויוסף
נולד ברמת גן
בל' בסיון תשי"ג, 13/6/1953
התגורר ברמת גן
התגייס ב-10.11.1971
שרת בחיל השריון, חיל הנדסה
יחידה: גד' סער 606
נפל בקרב
בכ' בתשרי תשל"ד, 16/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: ציר עכביש
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
הותיר: הורים ואח - אריה

קורות חיים

אהרון (אהר'לה), בן בתיה ויוסף, מניצולי השואה, נולד ביום ל' בסיון תשי"ג (13.6.1953) ברמת-גן. הוא למד בבית-הספר היסודי "החשמונאים" ברמת-גן ואחרי כן המשיך בלימודיו בבית הספר התיכון על-שם קלעי בגבעתיים, במגמה הריאלית. אהרון היה תלמיד חרוץ, והצטיין במקצועות הפיסיקה, המתמטיקה והכימיה, והיה אהוב על מוריו ועל חבריו. מורתו מספרת עליו, שהיה בו "מיזוג של חכמה, של חריצות ושל צניעות, הוא ידע לשקוד על לימודיו, ובהבנה ראה את עיקר הישגיו".

הרבה מאמרים כתב, שעסקו בתחומים שונים, כגון: מלחמת ששת הימים, האמת, השחמט, בר-המצווה במורשת ישראל. הוא היה חבר בתנועת הנוער העובד והלומד, ובחופשות הקיץ התנדב לסייע בעבודה במשקים. אהרון היה חובב ספורט והיה נלהב למשחק הטניס, אהב לשחק שחמט ולהאזין למוסיקת ג'ז. חובב טבע היה, השתתף בצעדות רבות, טייל ברחבי הארץ והרבה לצלם מנופיה. הוא התעניין בתחומי מדע רבים: בהיסטוריה, במתמטיקה, בביולוגיה, בבוטניקה, בהיפנוזה ובגרפולוגיה.

דעותיו היו מקוריות ורחוקות ממוסכמות והוא אהב להתווכח, כדי להגיע לחקר האמת וכדי לספק את סקרנותו המדעית.

תמיד הקפיד מאוד ודייק במלאכתו ועשה אותה בנאמנות וביסודיות. הוא היה אנין טעם אך אהב את הפשטות: צנוע היה, ישר דרך ובעל מצפון, דובר אמת, נעים הליכות ואדיב. לבני משפחתו היה בן מסור, אח נאמן וידיד טוב.

אהרון גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1971 והוצב לחיל ההנדסה. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס למקצועות טנק "פאטון" ובקורס למפקדי טנק "פאטון". כחייל היה אחראי ומסור לתפקידו, וחבר נאמן לאנשי צוותו. מפקדו העיד עליו, שהיה "חייל מצטיין, עניו וצנוע בהליכותיו, רציני וממושמע ועזר לכל אשר פנה אליו".

חברו סיפר עליו שהיה "שקט ושליו וידע להתגבר על הקשיים שניצבו לפניו. הוא היה בעל תושייה וקר-רוח וידע להרגיע את פקודיו".

על פעילותו במבצעים הוענק לו "אות השירות המבצעי". במלחמת יום הכיפורים השתתף אהרון בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים בחזית סיני. ביום כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973), נפל אהרון בקרב על ציר עכביש. הוא היה מפקד טנק דחפור שהשתתף בפריצת נתיב לכלי הצליחה. טיל-כתף "שמל" פגע בטנק שלו והטנק עלה בלהבות.

הלל, המ"פ של אהרון מתאר את הקרב: בבוקר יום שלישי הגיעו הדוברות לשטח הכינוס, ואנחנו צורפנו לגדוד הנדסה במסגרתו היינו צריכים לסייע בפריצת הסוללות של התעלה ובדחיפת הדוברות למים. לפי הוראת מפקד גדוד ההנדסה, התארגנו לתנועה על הכביש המוליך לתעלה (באותו זמן היו כבר חלק מכחותינו, שנעו בלילה על אותו כביש, מעברה השני של התעלה). אני נעתי בראש, אחרי הטנק של ורצברגר, אחריו הזחלם של קמב"ץ גדוד ההנדסה ואחריהם הטנקים של גלעד והרשמן. נענו במהירות על הכביש בשטח פתוח כ-5 ק"מ. לפתע נפתח עלינו מטר טילים נגד טנקים, שאחד מהם חלף במרחק קטן מהטנק שלי. הפניתי את הטנק ימינה בכיוון לבליטת הקרקע הקרובה ביותר ואחרי נעו הטנקים שלא נפגעו. כשהגעתי לאותה בליטת קרקע, שהיתה סוללת עפר נגד טנקים, התברר לי שהזחלם והטנק של הרשמן נפגעו. לפי דיווח של גלעד נראו שני הנהגים של הטנק הפגוע קופצים מהטנק, דבר שנתן תקוה, שאולי גם יתר אנשי הצוות נחלצו (מאוחר יותר סיפרו לי שמפקד הטנק הרשמן והתותחן ברטוב ז"ל נהרגו בטנק). הקשר בטנק של אהרון, שנזרק פצוע מהטנק ושכב לא הרחק, סיפר כי הטנק לא בער מספיק זמן בכדי להגיש עזרה לאהרון שעמד על הטנק. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אב, אם ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אהרון היה מפקד טנק מעולה, מסור מאין כמוהו. מפקדיו ופקודיו אהבוהו והעריכוהו. הוא היה מוכשר מאוד בתחומים רבים. הוא ניכר מכל חבריו בטוב לבו ובמסירותו הרבה". הוריו הוציאו לאור ספר לזכרו ובו דברים על דרכו ועל דמותו, דברי זכרונות, דברי שיר, מכתבים ותצלומים.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה