סמל שלום אבי קרוני ז"ל

קורות חיים

בן יצחק ז"ל ויהודית. נולד בתימן בשנת 1947.

כשהיה בן שנתיים התייתם מאביו, וכשעלתה משפחתו ארצה, בשנת 1949, נאלצה אמו לצאת לעבוד כדי לפרנס את המשפחה. הוא התחיל ללמוד בבית-הספר היסודי 'יסודי-התורה' שבקרית-אונו. אך כשחלתה אמו ונבצר ממנה לטפל בו, נשלח לפנימייה בירושלים.

לאחר שסיים את לימודיו היסודיים עסק בעבודות שונות. הוא עבד בצבעות, הועסק כמכונאי-קטנועים ועסק גם בנגרות. אחרי-כן למד במוסד 'תורה ועבודה'. כאן למד ועבד בד-בבד.

שלום גויס לצה"ל בפברואר 1966. לאחר שסיים את הטירונות, עבר קורס מחסנאים-טכניים והוצב לחיל-ההנדסה. ביחידתו ציינו אותו כחייל טוב, מסור ואחראי. מפקדיו וחבריו החיילים אהבוהו והעריכוהו תודות ליושרו והגינותו. במהלך-שירותו השתתף במלחמת ששת-הימים.

לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר, באפריל 1968, עסק בעבודות שונות ובשלהי 1969 החליט לחזור לצה"ל לשנת שירות-קבע והוצב לחיל-האויר. בשנת 1970 שוחרר מן הצבא ושנה לאחר-מכן נשא אישה והיה בעל מסור ואוהב. בשנת 1973 התחיל לעבוד באוניברסיטת בר-אילן כצבע, ושם עבד עד יום נפילתו.

שלום היה נקרא לעתים לפרקי-זמן של שירות-מילואים ותמיד מילא את תפקידו בנאמנות. הוא לא ניסה להשתמט מחובתו כאזרח המדינה ואף השתתף במלחמת יום-הכיפורים. ביום כ"ח בתמוז תשל"ח (2.8.1978), כשהיה בשירות-מילואים, נפל שלום במילוי תפקידו.

הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבקרית-שאול. השאיר אחריו אישה, אם ושתי אחיות. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "שלום היה דמות של חייל מסור ונאמן, בעל יכולת מקצועית ורצון נדיר להיות בסדר גמור. שלום היה לנו חבר טוב. הוא השתלב בפעילות היחידה והבין את הכורח שלנו להכין עצמנו ליום פקודה..."

זכרו של שלום הונצח בכמה מקומות: אמו תרמה ספר-תורה חדש לבית-כנסת בקרית-אונו; אחותו - ביזמת בעלה - ויחד עם אמו הקימו בית-כנסת בגן-יבנה הנושא את שמו 'אוהל שלום'; אשתו הקימה על-שמו ספרייה תורנית בבית-הכנסת 'נצח ישראל' שברמת-גן ותרמה ספרי קודש לישיבה 'תורה ושלום'; האם סייעה להקים ארון-קודש הנושא את שמו בבית-כנסת בירושלים.