מרדכי (מרק) לוקר ז"ל

קורות חיים

לוקר מרדכי (מרק) בן חיים ומינה. נולד ב-16.11.1924 בלבוב שבפולין. עלה ארצה בשנת 1933. למד תחילה בבית-הספר הריאלי בחיפה וגמר בהצטיינות את לימודיו בגימנסיה "שלוה" בתל-אביב בשנת תש"ב.

בהיותו בגיל 17 עזב את בית הוריו כדי להתגייס, בניגוד להסכמתם, לצבא הבריטי. זייף את חתימת אביו כדי להעיד כי בן 18 הוא ורשאי להתגייס על דעת עצמו. מששוחרר מתפקיד זה יצא לשנת-שירות במסגרת הפלמ"ח בדגניה א'. לאחר שסיים את שנת שירותו יצא להשתלם ברפואה באוניברסיטה האמריקנית בבירות, והיה שם בין המצטיינים בחזרו שימש כמורה בשרון.

מראשית המערכה שירת במסגרת הפלמ"ח בסביבות ירושלים כחבר גדוד "הפורצים" שבחטיבת "הראל". תפקידו - סגן חובש גדודי, בהתאם להכשרתו המקצועית, ובכולם גילה אומץ לב ומסירות לחבריו.

השתתף במרבית הקרבות הקשים והמרים שבאזור. במבצע נחשון, כחובש, סיכן חייו לא פעם, ב"נבי סמואל" רץ מפצוע לפצוע חבש אותם והוציאם בזחילה, גלישה וסחיבה. בפעם הראשונה שיצא לפעולה במחלקה פורצת אמר "היום מרגיש אנכי שאני ממלא את חובתי בעת הצורך".

ב-30.4.1948 השתתף בכיבוש קטמון. היה בין הפורצים אל מנזר סן-סימון. לפורצים נגרמו אבידות רבות בהרוגים ובפצועים והם עמדו על נפשם מול התקפת נגד עזה של האויב. מרדכי הושיט עזרה לפצועים תחת מטר-אש, את הפצועים קשה השתדל לחבוש בו במקום. באחת מגיחותיו לעזרת שלושה פצועים רץ מבלי לבקש חיפוי. הערבים החלו להתקדם, מרדכי הרים את רובהו ובהרימו ראשו, נפגע ומת במקום, ב-1.5.1948.

חביריו, שלא ידעו, כי נפצע למוות חרפו את נפשם ויצאו לפנות אותו מן השטח הפתוח, אחד משני הלוחמים שגררו אותו לתוך המנזר, פרץ בבכי תמרורים כאשר נוכח לדעת כי לשווא היה המאמץ, לשוא היה הסיכון. "מרק" כבר לא היה בחיים. נקבר בקרית ענבים ב-3.5.1948