סמל עמירם מלינרסקי ז"ל

קורות חיים

עמירם, בן בת-שבע ומשה, נולד ביום כ"ו בתמוז תש"ד (17.7.1944) בחיפה. הוא למד בבית-הספר היסודי "מסדה" בחיפה ובבית-הספר היסודי "עליות" ברמת-גן ואחרי-כן המשיך בלימודיו בבית-הספר "עמל" ביפו, במגמה של חשמלאות. עמירם היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד". חובב ספורט מושבע ומעריץ במיוחד כדורגל וכדורסל. תקופה מסוימת נמנה עם שחקני נבחרת הכדורסל של אגודת "הפועל". הוא היה אדם חברותי וקל להתיידד, טוב-לב ומוכן תמיד לעזור לזולת. חבריו אמרו עליו: "הוא לא ידע לומר 'לא'. תמיד היה לנו ככתובת בשעת מצוקה". הוא היה חבר טוב, נעים-שיחה, מארח למופת, ותמיד ידע להשרות שלווה ורוח טובה סביבו. שקט היה וצנוע, נוח לבריות ואדיב. מטבעו היה אדם הגון, גלוי-לב, ישר ובעל-מצפון. הוא אהב לעבוד והצטיין במלאכתו. מתמיד אהב את הפשטות ולא התאונן על קשיים או על מחסור. שמח היה בחלקו ומסתפק במועט.

עמירם גויס לצה"ל בתחילת מאי 1962 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס לנהגי טנקים אמק"ס, בקורס לנהגי טנקים, ובקורס למפקדי טנקים. הוא היה חייל טוב ואהוד על חבריו. בתעודת השחרור שלו כתבו מפקדיו: "הוא מילא בנאמנות כל פקודה, והיה אחראי ומסור לתפקידו. עם סיום תקופת השירות הסדיר השתחרר מצה"ל ולאחר השחרור הוצב ביחידת מילואים של חיל השריון.

בשנת 1967 השתתף במלחמה בחזית סיני. במהלך המלחמה נפצע כשעלה הטנק שלו על מוקש. זמן-מה הסתיר את הדבר מבני משפחתו, כדי שלא להדאיגם. על חלקו במלחמה הוענק לו "אות מלחמת ששת הימים".

בשנת 1968 נשא לאישה את חברתו סוניה וברבות הימים נולדו להם בן ובת. מתמיד היה בן נאמן להוריו, בעל מסור לאשתו ואב אוהב ודואג לילדיו.

כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים גויס עמירם ונשלח עם יחידתו לחזית בסיני, שם השתתף בקרבות הבלימה נגד המצרים. ביום י"ט בתשרי תשל"ד (15.10.1973) נפל עמירם בקרב במוצב "הברגה", מול גשר פירדאן. הטנק שלו הצליח להשמיד טנקים רבים של האויב ועמירם חילץ פצועים מטנקים של כוחותינו שנפגעו, עד שפגע בו טיל והרגו במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה, בן ובת, אב, אם, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "עמירם לא שש אלי קרב, אך מרגע שהתייצב לתפקידו, התייחס במלוא הרצינות למוטל עליו. הוא יצא אל הקרב, שממנו לא שב, חדור בהכרת ערך המשימה. הוא וחבריו שנפלו, חסמו בגופם את התקדמות האויב שביקש להשמידנו".