תפריט נגישות

רב"ט דוד שהרבני ז"ל

דוד שהרבני
בן 18 בנפלו
בן אספרנס ויצחק
נולד בכפר סבא
בי"ט בטבת תשט"ו, 13/1/1955
התגורר ברמת גן
התגייס ב-6.2.1973
שרת בחיל התותחנים
יחידה: גדוד נמר
נפל בקרב
בי"א בתשרי תשל"ד, 6/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: תל אל ג'וחדר
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
אזור: 1, חלקה: 1, שורה: 2, קבר: 15.
הותיר: הורים, אח ושתי אחיות

קורות חיים

דוד, בן יצחק ואספרנס, נולד בי"ט בטבת תשט"ו, 13.1.1955 בכפר סבא. כאשר היה דוד בן חמש עברה המשפחה לרמת גן. דוד סיים את לימודיו בבית הספר העממי "פרדס" בעיר, ובבית הספר אורט במגמה לנגרות. דוד, שהעדיף עבודות עדינות ומתכת על עץ, פנה למרכז ההדרכה של התעשייה האווירית. שם סיים בהצלחה קורס, כשהוא הצעיר בחבורה, ונשאר לעבוד במרכז ולסייע בו בהדרכה. מגיל שתים עשרה היה דוד חבר ב"קלוב התעופה לישראל", בנה טיסנים והשתתף בתחרויות. ב- 6.1.1968 זכה במקום שלישי עם טיסן שבנה. בשנת 69' הצטרף למועדון הקליעה של הגדנ"ע וגם שם התבלט בהישגיו: ב-1970 זכה במדליית הכסף בתחרות קליעה ובאות הצטיינות. דוד אהב לעסוק בעבודות יד עדינות, בנה מבני מתכת עדינים ומורכבים ותמונות עץ. דוד היה עובד במשך שעות כשלצידו, באורח קבע, מנגן הרדיו את צלילי מוסיקת הפופ שכה אהב. עליז, שמח, אהב את החיים וקיבלם בשירה, עדין נפש, בעל לב חם, היה מוכן להתחלק עם חבריו בכל... החברים כתבו עליו: "חיוך רחב עם לב פתוח פנים מחייכים, נעימים כמשב הרוח, לכל אחד ללא קיפוח.

כך דמותך בלבותנו תנוח"...

"דוד, את מי לא אהבת ולמי לא עזרת, על כולם חשבת ובשביל חברך הכל נתת"...

"סיפרו לנו, כי בשירה נלחמת ויודע אני שאין מוזר בזה, תמיד צחקת, תמיד אהבת, תמיד היית מן נחמד כזה"...

דוד גויס לצה"ל בתחילת פברואר 73'.

את הטירונות עבר בבסיס חיל התותחנים והמשיך בקורס תותחנים. לאחר הקורס נשלח לגדוד 405 ושובץ כתותחן בסוללת 'בועז'. דוד התבלט כחייל מצטיין והיה הראשון ממחזור המגויסים, אליו השתייך, שקיבל דרגת טר"ש מידי המג"ד. דוד היה הטוען-יורה הטוב בסוללה, וחתר להתקדם בסולם התפקידים בצוות. אהב לעבוד, וביצע כל פעולה בנכונות ושמחה. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, בי"א בתשרי תשל"ד, ה-6.10.73 תקפו טנקי אויב את סוללת התותחים בתל גו'חדר, בחזית רמת הגולן. דוד נהרג. אביו שיצא לרמת הגולן לחפשו, לאחר שלא התקבלה כל ידיעה ממנו במשך כל המלחמה קיבל את הבשורה ממפקדו. דוד הובא לקבורה בקרית שאול ב-13.8.74, והשאיר הורים, אח ושתי אחיות: מאיר, דליה ולימור.

מפקדו כתב: "נלחם בחירוף נפש ובאומץ לב, עודד את חבריו והיה הרוח החיה בצוות. היה אהוב על מפקדיו וחבריו"...

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה