תפריט נגישות

רס"ן לוי פיגנבוים ז"ל

לוי לא הכיר את אביו


לוי נולד שלושה שבועות אחרי שאביו נהרג בשדות בית קשת. לוי שלא הכיר את אביו נקרא על שמו. אחיו הבכור, עמירם, היה רק בן שנה וחצי.

לוי היה ילד שובב, מאוד חברותי וטוב לב בצורה יוצאת מהכלל. תמיד אהב לעזור, אם זה לאורחת קשישה שבאה לבקר במשק או בכל עזרה אחרת. הוא נולד במשקל 4.800 ק"ג ואכן, גדל לילד בעל גוף גדול וחזק, אך למרות זאת לא אהב לריב. למד במחזור השני של בית קשת, בכיתת אלון (אחיו, עמירם, היה בן המחזור הראשון, בכיתת ניצנים). בצניעות ובשקט שלו היה למנהיג הכיתה. בשיחות היה מדבר כמעט אחרון, אבל דבריו היו לעניין ונחרתו בזיכרון של החבר'ה. הוא ועוד מספר חברים בתנועת הנוער העובד פתחו סניף של התנועה בנצרת עלית והדריכו בו. לוי "אימץ" את שמעון כשהיה בן 10 חודשים, ומצא בו תחליף מתאים לאב. בעקבות זה נישאו שמעון וניצה ושמעון הפך לאביהם של לוי ועמירם. בגיל צעיר למד נהיגה אצל שמעון, שהיה נהג מקצועי והיה ללוי לאב. אחר כך, תוך שבוע ימים הוציא רישיון נהיגה, עוד לפני הגיוס לצבא.

ביולי 1967 התגייס לנח"ל, למחזור בני משקים. עבר קורס מ"כים ונשאר להדריך מחזור נוסף בקורס. אחר כך עבר לגדוד 50. באפריל 1969 יצא לקורס קצינים.

בגמר השירות הסדיר, ביולי 1970, חתם קבע ועבר לצנחנים. בשירותו בצנחנים יצא לפעילות מחוץ לגבולות המדינה והשתתף בפשיטות על ביירות, על האי גרין במצרים ובפעולות קרביות שונות. בקיץ 1973 השתחרר מהשירות הצבאי, התחתן עם ציפי, חברתו ובת כיתתו, מילדי החוץ שהגיעו לבית קשת. הם נסעו לחוף השנהב כשלוי משמש כאיש ביטחון. כעבור כשישה שבועות, כשהרגיש שהמצב הבטחוני נעשה מתוח, הם חזרו ארצה. בערב ראש השנה תשל"ד.

ביום הכיפורים, עם פתיחת המלחמה, התגייס למילואים. נלחם בסיני בחווה הסינית ואחר כך עבר עם כוחותיו של אריאל שרון לאיסמעיליה. בסיני חלה, אבל לא רצה להתפנות ולקבל טיפול עד שהתבצע פינוי כוחותינו מהעיר סואץ. היה חולה כשישה שבעה חודשים ומחלתו לא אובחנה. תחילה חשבו שנדבק בבילהרציה, אך עד מותו לא הייתה ידועה מהות המחלה בוודאות. לוי שכב כשישה חודשים: תחילה ברמב"ם ואחר כך רוב התקופה בבית חולים העמק בעפולה עד שהחזיר את נשמתו והוא בן עשרים ושש שנים.



(דברים שנכתבו מפי אמו ניצה)





(מתוך "ואחר האש - קול דממה דקה", לזכרם של חללי מועצה אזורית הגליל התחתון)

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה